החלטה בתיק ת"פ 38693-07-11

1.         לפניי בקשה מטעם הנאשמים, בן-בטחון (1989) בע"מ ורונית רינה פינקלשטיין (להלן - המבקשות) לביטול כתב האישום שהוגש כנגדם מחמת הגנה מן הצדק.

2.         המאשימה, מדינת ישראל (להלן - המשיבה) מתנגדת לבקשה.

3.         טענות המבקשות בתמצית -

א.         במהלך שנת 2010 הושג בין המבקשות למשיבה הסדר כולל בעניינה של בן בטחון (1989 בע"מ (להלן המבקשת). במסגרת ההסדר שהושג בין הצדדים, הכינה המבקשת תכנית אכיפה הכוללת את כל הוראות חוקי העבודה וצווי ההרחבה החלים עליה. כן הכינה המבקשת נהלי עבודה המופנים להנהלת החברה ולדרג הביניים ותכנית הדרכות למנהליה בעניין חוקי העבודה.

ב.         בין הצדדים הוסכם כי בתמורה לפעולותיה של המבקשת, יימחק כתב האישום שהוגש כנגדה במסגרת ת.פ. 2525/09 וכן ייסגרו כל התיקים הנוספים בעניינה שהיו בשלבי טיפול שונים במשרד התמ"ת.

ג.          מטרת ההסדר שהושג בין הצדדים היתה ל"נקות את השולחן" כדי שכל העבירות לכאורה שביצעה המבקשת טרם ההסדר, תימחקנה.

ד.         המבקשת עמדה בכל התחייבויותה על פי ההסדר ומקפידה הקפדה יתרה לקיים את כל חוקי העבודה וצווי ההרחבה החלים עליה.

ה.         המשיבה, באמצעות עו"ד גלי לוי שטיפלה בתיק בזמנים הרלוונטים, הגישה בקשה לבית הדין כי היא חוזרת בה מכתב האישום שהוגש כנגד המבקשת.

ו.          בזמן עריכת ההסדר האמור, התיק מושא בקשה זו היה בשלבי חקירה והתייחס לעבירות שבוצעו, לכאורה, טרם ההסדר - בשנת 2009. ב"כ המבקשים דאז אף פנתה בכתב אל ב"כ המאשימה וציינה את רשימת ההליכים שהתנהלו באותה עת כנגד המבקשת במשרד התמ"ת הנכללים בהסדר.

ז.          אין כל הגיון לערוך הסדר כולל, למחוק כתב אישום שהוגש ולבטל הליכים נוספים אך להותיר על כנה דווקא את החקירה מושא כתב האישום הנוכחי ועל כן, ברור הוא שההסדר כולל גם את התיק מושא כתב האישום הנוכחי.

ח.         במסגרת תשובתן של המבקשות לתגובת המשיבה, חזרו המבקשות על טענתן לפיה ההסדר היה הסדר כולל ולא התייחס אך ורק לת"פ 2525/09 אלא לכל התיקים שהיו באותה עת בשלבי טיפול שונים במשרד התמ"ת.

4.          טענות המשיבה בתמצית -

א.         כתב האישום מושא תיק זה הוגש ביום 17.7.11, לאחר ביקורת שנערכה על ידי מפקחי התמ"ת ביום  20.1.10.

ב.         כתב האישום אשר נמחק בהסכמה במסגרת ת.פ. 2525/09, הוגש בשנת 2009 ועסק בעבירות שנעברו בשנת 2008 לפי חוקי מגן שונים.

ג.          הליכי המרת האישום הראשון שנוהל במסגרת ת.פ. 2525/09 התייחסו אך ורק לאותו האישום וכל ההסכמות לחזרה מאישום, נעשו רק בקשר עם אותו הליך.

ד.         התיק מושא כתב אישום זה הגיע למשרדי המשיבה רק בחודש מאי 2011, זמן רב לאחר סיום ההליך הפלילי המוקדם משנת 2010, ורק בחודש יולי 2011 גובשה החלטה על הגשת כתב האישום. משכך, לא יכול להיות קשר בין האישומים בשלב בו כלל לא היה קיים כתב אישום נוסף.

ה.         העובדה שהמשיבה אפשרה למבקשת להגיע להסדר בתיק אינה מהווה שיקול לקולא, כי אם לחומרא, שהרי במסגרת אותו הסדר חתמה הנאשמת על כתב התחייבות לפיו התחייבה להימנע מביצוע עבירות נוספות על חוקי העבודה.

ו.          באשר לטענת ההגנה מן הצדק, הפסיקה קבעה מהם המבחנים לאורם יש לבחון את הדוקטרינה של הגנה מן הצדק ונטל ההוכחה לנסיבות קיומה של הגנה מן הצדק מונח על כתפי הטוען לה.

ז.          עסקינן בעבירות רבות וחמורות ושיקול הדעת אם להגיש בהם כתבי אישום מצוי בסמכות היועמ"ש, אשר הסמיך בעניין את ב"כ המשיבה. לאחרונה נפסק בבית המשפט העליון, מפי השופטת חיות, כי יש לנקוט מידה רבה של ריסון ככל הנוגע להפעלת ביקורת שיפוטית ביחס לשיקול דעתן של רשויות החקירה והתביעה באשר לחקירה והעמדה לדין (בג"צ 11003/08 נזיה מרעי נ' היועץ המשפטי לממשלה)